נמאס לי

הנגיעה של אמא

קשה לי איתם-הם לא מקשיבים

אתם מכירים את זה שאתם "מטורפים מרוב אהבה" לילדכם, ורוצים הכי טוב בשבילו, ועם זאת, רוב הפעמים לא מצליחים להחליף אתו שני משפטים בלי לקבל "עצבים" והתנגדות מצדו: רגע.../לא רוצה.../שניה אמא...
מה עושים?הם משגעים אותי..

אני רואה המון דוגמאות מהחיים ומהטלוויזיה של מומחים כאלו ואחרים, שמצוינים בתחומם, שמגיעים אלינו הביתה ופשוט עושים "קסמים".

הם מגיעים למציאות ש"בבית חוגג הבלגן". הילדים לא מקשיבים ומתנגדים לכל מילה, אין סדר בבית, יש רק מלחמות וצעקות, כל מילה מלווה בהמון "רעש". הילדים למעשה "מנהלים" להורים את החיים.

למה? זה האידיאל? ככה חשבנו שחווית ההורות שלנו תהיה? בתורה כתוב "בעצב תלדי בנים.." לא כתוב- "בעצב תחוו הורות.."

כמובן שאחרי שמגיע "המומחה" הוא מאבחן את המציאות  עושה סדר ומלמד את ההורים איך להתנהג ומה לעשות.

עם הילד הזה גישה עדינה-ליטוף חיבוק... עם הילד הזה חוקים וגבולות,10 הדיברות להתנהגות...

הכול טוב ויפה ,כי בסוף האיזון בין אידיאל למציאות מושג. השקט חוזר הביתה, הילדים חווים שקט וסדר, ההורים  בטלוויזיה חווים אושר ונחת-"גן עדן".

ובכל זאת אני מזהה שיש בעיה עם האידיליה הזו. ההורים והילדים לא "חווים עצמאות", הם לא יודעים למה לילד הזה צריך גישה כזו ולשני גישה שונה .מה יקרה עוד 4-5 שנים כשהילדים יגדלו ומה שנכון היום לא כל כך יהיה נכון אז? מה יקרה אם אין כסף להזמין מומחה כזה? צריך לסבול? בכל זאת אין הרבה מומחים והם יכולים להגיע למספר מצומצם של אנשים –מה יעשו השאר?
אני רוצה שינוי.
אז השקעתי זמן ומאמץ ,הלכתי ללמוד והתגלה לי שנקודת המוצא שלנו בהבנת צרכי התקשורת של הילד צריכה להיות : שהאדם הוא כמו "מחשב".

יש לו "מוח" שנקרא: .  b.o.s - Brain opratining system   וה"יצרן" הכניס בו פקודות ותנאים.

יש לו דרך חשיבה מסוימת ודרך פעולה אוטומטית בעקבותיה. כמו בשפת המחשבים אם עומדים בתנאים שהמוח מכתיב אז מתבצעת פעולה קבועה שצפויה מראש.

אם נדמה את זה לאקטואליה שלנו מהחיים – הרמת מתג חשמלי תוביל לפעולה צפויה מראש שהיא – אור. הרעיון הוא לדעת איפה נמצאת קופסת מתגים  ואיזה מתג הוא הנכון מתוך ערימה של מתגים .  בהקבלה לילדים – איפה יושבים ה"קודים" שמפעילים את הילד, איזה קוד/כפתור גורם לקשב ואיך אני מזהה אותו.

לוח המתגים נמצא בתת מודע שלנו (למעוניינים   ולסקרנים–יש המון חומר למידה על תת המודע וטכנולוגית ה-NLP ברשת). התת מודע הוא החלק הבכיר במוח " שהיצרן " נתן לנו ובזכותו אנחנו חיים. יש לו שני תפקידים מאוד פשוטים ועם זאת קריטיים לחיים שלנו:

1.         לזכור ולאכסן את כל חוויות החיים כדי שלא נצטרך ללמוד אותם כל פעם מחדש. לא לומדים לקרוא, לפתוח דלת, לשרוך שרוך בנעל, לדבר... כל יום מחדש. למדנו פעם אחת. תת המודע מאחסן את החוויה והלמידה ונותן לנו גישה אליו כל פעם מחדש.

2.         תת המודע אחראי על כל מערכות החיים שלנו שלא קיבלנו שליטה עליהם – ריאות, לב, מוח, כליות, נשימה. תנסו לעצור נשימה – אחרי דקה שתיים התת מודע מפעיל את המערכות בצורה אוטומטית כי תפקידו לשמור עלינו בחיים והוא מזהה סכנת חיים.

ולמעשה, עד גיל 3 הילד "בונה את היסודות" – המוח לומד, מחקה, מנסה, טועה ומסיק מסקנות.... ועד גיל 6 יש לתת מודע "צורה ודרך" מקובעת ומגובשת איך צריך להתנהג בעולם "כדי לשרוד". יש דרך התנהלות מדויקת של התת מודע.

כדי לדבר עם ילדנו צריך לזהות "איך לדבר עם התת מודע שלו" כדי שיבין ש"אין סכנת חיים לגוף שהוא שומר עליו" ולא יעורר התנגדות – לא גלויה ולא סמויה. 

למדתי עוד המון דברים וריכזתי אותם בספר שחושף את כול הסודות לתקשורת אפקטיבית ונכונה עם ילדים במינימום התנגדות ומקסימום אפקטיביות.

לקבלת טעימה בחינם מתוך הספר, הרשמו בקישור - הנגיעה של אמא

יש מצב שהם לא רק מפונקים?

אמא יקרה.

כשאת פונה לילדך במסר תקשורתי כלשהו, הוא מודד אותך לפי ערכים, עקרונות ו"סטנדרטים" מסוימים ש"מוטבעים" בו.

תת המודע שלו מאשר / לא מאשר את המסר        (בטוח/מסוכן...נעים/יש פוטנציאל לטראומה....)...

בעקבות המסקנה, מתעוררים רגשות אצל הילד (חיוביים/שליליים)...

שמובילים את הילד לפתח אסטרטגית  חשיבה והתנהגות כדי להתמודד עם המצב...

והוא מגיב, בצורת עשייה והתנהגות מסוימת.

כשתת המודע מקבל את הצרכים התקשורתיים  בצורה "הנכונה " לו, קיבלנו ילד נעים, רגוע, ממושמע, נוח, אפשר להעביר לו מסר....וכשלא- ילד שמגלה התנגדות סמויה/גלויה. ככל שיש פער, בין הצרכים התקשורתיים של הילד ובין העברת המסר מצדך , רמת ועוצמת ההתנגדות גדלה.

זה מאד פשוט.

בלחיצה על הקישור תוכלי לקבל דוגמא למפת חשיבה והתנהגות ל-3 שמות של ילדים הכי מובילים כיום,כדי

להבין שזה מאד קל.צריך רק קצת "להיות פתוח".

כמובן שאם תרצי לקרוא יותר לעומק תוכלי לקבל טעימה חינם מתוך הספר "הנגיעה של אמא"