אני מאמין שפה זה גן עדן-אנחנו עושים אותו "גיהנום",וכחלק מהחזון שלי ליצור ולשנות את איכות ויכולת התקשורת בין אנשים,אני מפרסם ורוצה לשתף אותכם בתובנות הללו.
להגדרתי ולהבנתי,תקשורת זה התהליך שאנו מעבירים בו את הרצונות והצרכים (הסמויים והגלויים) שלנו-לאדם מולנו,ולעולם בכלל,ומעורבים בו שני אנשים לפחות.זה יכול גם להתבצע "בלי מילים".
תקשורת מילולית זה תהליך שמורכב מכמה פרמטרים מדידים וברורים,ושליטה במיומנות הזו מובילה להצלחה ולהישגים ברמות הכי גבוהות שיש,בכול תחומי החיים.
התהליך מתבצע נכון ומורכב מ-
שיווק זה היכולת לזהות את הצרכים והרצונות של הלקוח,ולספר לו על הפתרון בצורה שתואיל לשני הצדדים.מי שמצליח ומתמחה במיומנות הזו-נוגע "בהיכל התהילה".לכן,הגישה הנכונה לדבר ילדים היא "לשווק" את המסר/הרצון שלכם בצורה נכונה.
הגישה השיווקית היא קודם כול-"סוף מעשה במחשבה תחילה".
השלב הראשון הוא לשאול שאלות-מה הלקוח (הילד) שלנו רוצה?מה הוא צריך?האם הצורך הוא פיזי(ביטחון,בגדים,אוכל) או רגשי (אהבה,שייכות,רושם וכבוד)?האם הצורך שלו הוא גלוי(התחדשות,עניין,עצמאות) או סמוי (צריך לבלוט,צריך להיות חיוני)?אלו הן שאלות שההורה צריך לשאול את עצמו,והתשובות עליהן,יעצבו את דרך הפעולה וצורת התקשורת אל הילד.
השלב השני הוא "היעד".לאן רוצים "להגיע" באמצעות התקשורת עם הילד?למצב שהילד יקשיב או יבצע פעולה?למצב "שהילד ילמד משהו להמשך החיים" או רק להתלונן "ולכבות שריפה מקומית"?האם הילד (מבחינת גיל,יכולת הבנה רגשית ושכלית,מבחינת ידע וניסיון קודם) יכול ומסוגל "להגיע אל היעד"?האם "העברתי" במשפט אחד כמה יעדים?האם הילד יכול לבצע כמה יעדים בו זמנית?
השלב האחרון הוא "ניהול המסר"-איך לספר לילד על היעד שאני רוצה שיגיע אליו,ושהוא יבין (באותה נשימה),שהוא גם ירוויח מזה?איך הדרך הנכונה להציג את המסר לילד כדי שירגיש שגם הרצונות והצרכים שלו מקבלים מענה?שיש מצב של WIN-WIN לשני הצדדים.
אני יצרתי את שיטת א.מ.ש-אותיות מובילות לשינוי ככלי עזר,לזיהוי סגנון ודרך התקשורת הנכונה לאדם שממולך,והיא מסתמכת על התובנה שבשם הילד יש את "קודי ההפעלה" אליו,ואפשר לזהות את רצונותיו וצרכיו של הילד/כול אדם
לפי מיקום האותיות בשם.כמובן שאפשר לקבל ידע והרחבה בנושא בספר "הנגיעה של אמא".אני ידגים:
רוצה להרגיש-אות 2 בשם צריך לדעת שיש/לקבל-אות 1 בשם
א אהבה אופציות+אמת
ב ביטחון בחירה
ג גדול גמול-מידה כנגד מידה
ד דומיננטי דוגמא
ה החלטה הוכחות עובדתיות
ו וינר וודאות
ז זרימה/זכות הבחירה זמינות
ח חשוב חופש פעולה
ט טוב טרוויאליות
י יפה ידע/יתרון
כ כיף כיוון חשיבה והסתכלות
ל לגיטימי ללחום למען מטרה
מ מלך משמעות ומחיר
נ נפלא ניהול בידיו
ס סיפוק סמכותיות בידיו
ע עניין/עוצמה עצמאות
פ פיצוץ אין פער בין דיבורים ומעשים
צ צדיק/צומת לב צדק
ק קלילות להיות קובע
ר רוגע רווח
ש שמחה/שקט שליטה
ת תקווה/תועלתי תכלס-עינייני/תודה
אני מאתגר אותכם לזהות (לעצמכם) את הצרכים והרצונות שלכם,של בני/בנות הזוג שלכם,ילדיכם,"הבוס" בעבודה,השכנה ממול.....אמר פעם ניטשה-"אם יודעים למה----מאד קל למצוא פתרונות לאיך"
אחרי שתקראו,תודה מראש אם תפיצו את החומר לחבריכם בכול דרך שתבחרו,כדי שגם הם יחוו "הזדמנות" לחיים טובים יותר.
להגדרתי ולהבנתי,תקשורת זה התהליך שאנו מעבירים בו את הרצונות והצרכים (הסמויים והגלויים) שלנו-לאדם מולנו,ולעולם בכלל,ומעורבים בו שני אנשים לפחות.זה יכול גם להתבצע "בלי מילים".
תקשורת מילולית זה תהליך שמורכב מכמה פרמטרים מדידים וברורים,ושליטה במיומנות הזו מובילה להצלחה ולהישגים ברמות הכי גבוהות שיש,בכול תחומי החיים.
התהליך מתבצע נכון ומורכב מ-
- ת-תוכן שרוצים "להעביר" לאחר.
- ק-קבלת התוכן אצל האחר,וגרימת קשב אצלו.
- ש-שיפוט ופרשנות של התוכן והחלטה -האם אני רוצה לקבל אותו?
- ו-וידוא שהתקשורת והמסר שהתקבל הוא מדוייק ו"פורשן" נכון.
- ר-רלוונטיות-האם יש רווח ותועלת (נפשי/חומרי/רגשי) מביצוע התקשורת אצל שני הצדדים.
- ת-תכלס-תכנון הדרך הנכונה להעברת המסר(לא מילולית/מילולית) ותרגום המחשבות למילים או למעשים.
שיווק זה היכולת לזהות את הצרכים והרצונות של הלקוח,ולספר לו על הפתרון בצורה שתואיל לשני הצדדים.מי שמצליח ומתמחה במיומנות הזו-נוגע "בהיכל התהילה".לכן,הגישה הנכונה לדבר ילדים היא "לשווק" את המסר/הרצון שלכם בצורה נכונה.
הגישה השיווקית היא קודם כול-"סוף מעשה במחשבה תחילה".
השלב הראשון הוא לשאול שאלות-מה הלקוח (הילד) שלנו רוצה?מה הוא צריך?האם הצורך הוא פיזי(ביטחון,בגדים,אוכל) או רגשי (אהבה,שייכות,רושם וכבוד)?האם הצורך שלו הוא גלוי(התחדשות,עניין,עצמאות) או סמוי (צריך לבלוט,צריך להיות חיוני)?אלו הן שאלות שההורה צריך לשאול את עצמו,והתשובות עליהן,יעצבו את דרך הפעולה וצורת התקשורת אל הילד.
השלב השני הוא "היעד".לאן רוצים "להגיע" באמצעות התקשורת עם הילד?למצב שהילד יקשיב או יבצע פעולה?למצב "שהילד ילמד משהו להמשך החיים" או רק להתלונן "ולכבות שריפה מקומית"?האם הילד (מבחינת גיל,יכולת הבנה רגשית ושכלית,מבחינת ידע וניסיון קודם) יכול ומסוגל "להגיע אל היעד"?האם "העברתי" במשפט אחד כמה יעדים?האם הילד יכול לבצע כמה יעדים בו זמנית?
השלב האחרון הוא "ניהול המסר"-איך לספר לילד על היעד שאני רוצה שיגיע אליו,ושהוא יבין (באותה נשימה),שהוא גם ירוויח מזה?איך הדרך הנכונה להציג את המסר לילד כדי שירגיש שגם הרצונות והצרכים שלו מקבלים מענה?שיש מצב של WIN-WIN לשני הצדדים.
אני יצרתי את שיטת א.מ.ש-אותיות מובילות לשינוי ככלי עזר,לזיהוי סגנון ודרך התקשורת הנכונה לאדם שממולך,והיא מסתמכת על התובנה שבשם הילד יש את "קודי ההפעלה" אליו,ואפשר לזהות את רצונותיו וצרכיו של הילד/כול אדם
לפי מיקום האותיות בשם.כמובן שאפשר לקבל ידע והרחבה בנושא בספר "הנגיעה של אמא".אני ידגים:
רוצה להרגיש-אות 2 בשם צריך לדעת שיש/לקבל-אות 1 בשם
א אהבה אופציות+אמת
ב ביטחון בחירה
ג גדול גמול-מידה כנגד מידה
ד דומיננטי דוגמא
ה החלטה הוכחות עובדתיות
ו וינר וודאות
ז זרימה/זכות הבחירה זמינות
ח חשוב חופש פעולה
ט טוב טרוויאליות
י יפה ידע/יתרון
כ כיף כיוון חשיבה והסתכלות
ל לגיטימי ללחום למען מטרה
מ מלך משמעות ומחיר
נ נפלא ניהול בידיו
ס סיפוק סמכותיות בידיו
ע עניין/עוצמה עצמאות
פ פיצוץ אין פער בין דיבורים ומעשים
צ צדיק/צומת לב צדק
ק קלילות להיות קובע
ר רוגע רווח
ש שמחה/שקט שליטה
ת תקווה/תועלתי תכלס-עינייני/תודה
אני מאתגר אותכם לזהות (לעצמכם) את הצרכים והרצונות שלכם,של בני/בנות הזוג שלכם,ילדיכם,"הבוס" בעבודה,השכנה ממול.....אמר פעם ניטשה-"אם יודעים למה----מאד קל למצוא פתרונות לאיך"
אחרי שתקראו,תודה מראש אם תפיצו את החומר לחבריכם בכול דרך שתבחרו,כדי שגם הם יחוו "הזדמנות" לחיים טובים יותר.
